בתאריך 28 בינואר 2011, נדרש בהמ"ש למיסים בהודו להכריע בקביעת שומת מחירי העברה לחברת מקבוצת טבע, תושבת הודו (להלן: "החברה"). מדובר בחברה בקבוצת טבע הישראלית העוסקת בתחום המחקר והפיתוח של מוצרי פרמצבטיקה.
החברה סיפקה שירותי מו"פ לחברות קשורות שלה ברחבי העולם וכן לחברת טבע הישראלית, בתמורה לעלות בתוספת מרווח רווח של 10% (cost plus 10%). מחיר העסקה נקבע לאחר חקר השוואתי בקרב חברות "בנות השוואה" בו נקבע כי זו אכן השיטה המתאימה ביותר. (בישראל, להבדיל, ההשוואה נעשית לפי מדרג היררכי כאשר "המעבר" משיטה לשיטה הוא לאחר שלילת השיטה הקודמת בהיררכיה). בשומה שערכה לחברה רשות המיסים ההודית, נבחנה השיטה בה בחרה החברה, כאמור. בעוד שהשיטה עצמה לא נשללה על ידי פקיד השומה, פקיד השומה בחר במאפייני השוואה שונים לצורך קביעת מחיר השוק (כפי שיפורט בהמשך) וכתוצאה מכך, קבע מחיר שוק גבוה בהרבה ממחיר השוק שקבעה החברה. עקב כך, החברה נדרשה לשלם מס נוסף, הנגזר מתוספת ההכנסה שנקבעה על ידי פקיד השומה.
בהמ"ש בהודו דן בשאלה האם החקר שביצע פקיד השומה וההתאמות שנלקחו בחשבון היו לגיטימיות וקבע כי פקיד השומה שגה בבחירת חלק ממאפייני ההשוואה שבחר (ייחס לחברה סיכונים גבוהים מהראוי, התעלם מחברה בת השוואה רק בשל העובדה שהייתה בהפסדים, וביצע התאמות גבוהות למחיר שנקבע) וקבע מחיר שוק גבוה מידי. יחד עם זאת, בהמ"ש קבע כי גם החברה הנישומה שגתה בבחירת חלק מאפייני ההשוואה שלה (בין השאר, היא השוותה עצמה לחברות שמעניקות שירותים בתחומים שאינם מו"פ) וקבעה מחיר שוק נמוך מידי. התיק הוחזר לבחינה מחודשת של פקיד השומה על מנת שיגיע למחיר שוק שמשקף את עמק השווה בעסקאות הבינלאומיות בתחום זה.
בהקשר זה, נזכיר, כי קביעת מחיר השוק מחדש בהודו עלולה ליצור כפל מס כלכלי בין המדינות המתקשרות בעסקה הבינלאומית. כפל מס כלכלי הוא מצב בו אותה הכנסה מתחייבת במס בידי שני נישומים שונים בשתי המדינות בעת ובעונה אחת, לעומת כפל מס משפטי שהוא הטלת מס על אותו נישום
ביחס לאותו פריט הכנסה בשתי מדינות שונות בעת ובעונה אחת. במקרה שלפנינו, מקצת הכנסת הקבוצה שכבר חויבה בישראל, תתחייב במס בשנית בהודו.
חשוב לציין כי באמנות למניעת מסי כפל בכלל ובאמנה בין ישראל להודו בפרט, קיימת התייחסות לעניין זה בסעיף 9. ראשית, הסעיף מעניק למדינות המתקשרות לסווג עסקאות מחדש בהתאם למחירי שוק (כמובן שנדרשת גם סמכות בדין הפנימי לעניין זה). בנוסף, בהתאם לסעיף זה, ישראל תידרש לערוך התאמה נאותה לגבי המס שהוטל בה על אותם רווחים, אולם רק מקום שהיא רואה את ההתאמה שנעשתה בהודו כמוצדקת, הן ברמה העקרונית והן מבחינת כמותית. כלומר, ישראל אינה מחויבת לבצע את ההתאמה שבוצעה בהודו, אלא אם היא מקבלת את אופן הקביעה של מחיר השוק על ידי פקיד השומה בהודו.
נכתב ע"י עו"ד ורו"ח גדי אלימי
